מידע

באמצעות מתקן קומפוסטציה אינטנסיבי באוורור מאולץ קרן המחקר של מועצת החלב פועלת לביצוע ניסויים מגוונים לבחינת הדרכים האפשריות לנידוף שפכי הרפת ולא להעבירם למתקני המט"ש ובכך להקל הרפתות והמט"שים לעמוד בדרישות הגבוהות לאיכות המים. דני פלודה יחד עם הלל מלכה משה"מ, סיימו שנה ראשונה של ניסוי בנידוף שפכים ברפת גנוסר והתוצאות הראשונות מעודדות למדיי - המחקר יימשך גם בשנתיים הקרובות

קומפוסטציה (composting) היא טכנולוגיה מקובלת לטיפול בבוצת שפכים. באמצעות קומפוסטציה ניתן לייצב את הבוצה, להקטין את ריכוזי המזהמים והפתוגנים בבוצה לרמות סבילות ולקבל חומר דשן היגייני, נוח לשימוש ועשיר ביסודות הזנה לצמחים. קומפוסטציה היא תהליך ביולוגי, המופעל ע"י מיקרואורגניזמים, בתנאים מבוקרים של אוורור ורטיבות, ומתקיים בטמפרטורות תרמופיליות, בתחום שבין 55 ל- 75 מעלות.

אתרי קומפוסט מהווים מקור פוטנציאלי למפגעי ריח. מפגע ריח נוצר כאשר חומרים נדיפים, לעיתים בריכוזים נמוכים מאד, נמצאים באוויר וכאשר בני אדם הנחשפים לאוויר זה חשים בנוכחות החומרים באמצעות חוש הריח. על פי ההגדרה של המשרד להגנת הסביבה, ריח מהווה מפגע אם עוצמתו, מאפייניו, תדירותו ופרק זמן המצאותו הם כאלה, שעלולים לגרום לתופעות בריאותיות שליליות אצל הציבור הנחשף, נזק לרווחתו או להפריע לאדם ליהנות מחייו, מרכושו, ומעסקיו.

קומפוסטציה היא תהליך ביולוגי של פירוק וייצוב חומרים אורגניים בתנאים המאפשרים קבלת טמפרטורות תרמופיליות כתוצאה משחרור חום המופק בפעילות ביולוגית, המסתיים בקבלת תוצר יציב, יבש והגייני, המשמש כתוסף מועיל לקרקע ולהזנת צמחים.

קומפוסטציה בתלמים – זו השיטה הנפוצה והמקובלת ביותר בעולם. בשיטה זו מציבים ערימות מאורכות על משטח פתוח. את הערימות הופכים באמצעות מהפך קומפוסט מדי מספר ימים. השיטה מקובלת ברוב אתרי הקומפוסט בישראל.